מנחם (חקימיאן) נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק – דין (בשאלת החבות)

תיאור האירוע:

התובע הינו נהג מונית במקצועו. ביום 5.11.2006 נפגע התובע בתאונת דרכים שארעה בירושלים (להלן: "התאונה"). בתאונה נפצע התובע, לטענתו, נפצע בצוואר ביד שמאל וברגל שמאל. בעת התאונה נהג התובע במונית שלא הייתה בבעלותו (להלן: "המונית").

הנתבעת 1, חברת הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת הישוב") טוענת כי במועד התאונה לא היה לתובע כיסוי ביטוחי אצלה לנהיגתו במונית האמורה. הנתבעת 2 היא קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

ביום 2.4.2008 שלחה קרנית הודעת צד ג לצד ג 1 – עמר עסקי רכב בע"מ ולצד ג 2 – עמר עלי חרחש (להלן: "צדי ג'" ו-"חרחש"), מהם שכר התובע את המונית. בשנת 2004 פנה התובע אל חברת עמר עסקי רכב בע"מ, שהוא עסק להשכרת מוניות בבעלותו של חרחש, ושכר מהם את המונית באמצעות תשלום שבועי. פוליסת הביטוח על המונית היתה רשומה בעת התאונה על שם בעל הפוליסה - "עמר עסקי רכב בע"מ", שמו המסחרי של עסקו של חרחש (להלן: "חרחש").

לנוכח המחלוקת בסוגיית החבות, פוצל הדיון בתובענה לשם הכרעה תחילה בחבות הנתבעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

טענות התובע בסיכומיו:

לטענת התובע הרכב היה מבוטח במועד התאונה אצל חברת הכשרת הישוב, ועל כן היא אשר חבה בפיצויו בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה. אולם אם בית המשפט יקבל את טענתה של הכשרת הישוב לפיה יש להחריג את חבותה במקרה דנן, על קרנית לפצותו, על פי חוק הפלת"ד.

התובע העיד שבעת חתימת ההסכם עם חרחש הוא התרשם שעסקו של חרחש אמין ושהוא דואג לביטוחים המתאימים. התובע הוסיף גם כששאל את חרחש במפורש האם יש למונית ביטוח חובה וטסט לרכב בתוקף. חרחש השיב לו שלכל המוניות יש ביטוח וטסט תקפים. עוד העיד התובע שהוא אף הסתכל בתעודת הביטוח, ראה שהרכב מבוטח ובעל הפוליסה הרשום הוא חרחש. בשל כל האמור הבין התובע שהמונית מבוטחת בביטוח לכל נהג.

סוכן הביטוח של חרחש מטעם הכשרת הישוב (להלן: "חייקה") העיד שהוא מנפיק לחרחש גם את הביטוחים נקובי השם וגם את הביטוחים לכל נהג. הוא העיד שבדרך כלל כשחרחש מבקש לשנות את שמות הנהגים נקובי השם, הנהגים מגיעים למשרדי הכשרת הישוב לבצע את השינוי, ואז מונפקת התעודה המחליפה בתמורה לאגרה בסך 41 ₪.

התובע מציין שבמועד התאונה הייתה פוליסת הביטוח של המונית נקובה בשם הנהג הקודם ששכר את המונית לפני התובע, ושמו אלי אמור. את הפוליסה על שם אלי אמור הנפיקה הכשרת הישוב בעקבות פנייתו של חרחש אליו באמצעות הפקס ביום 27.4.2006. התובע מסיק מכך שחרחש עצמו היה נוהג לפנות להכשרת הישוב על מנת לבקש את שינוי השם הנקוב, דבר שלא נעשה במקרה דנן.

לטענת התובע, בתעודת הביטוח המצויה בחברת הביטוח, אותה מנסה הכשרת הישוב להסתיר, נעשה למונית ביטוח לכל נהג וכשאירעה התאונה בחרה הכשרת הישוב לטעון, בניגוד לתעודה שברשותה, שהביטוח על המונית הוא נקוב שם ואינו מכסה את נזקי התובע. הכשרת הישוב הציגה לבית המשפט העתק של תעודת הביטוח שאינו מקורי ואינו חתום בחותמת הבנק ובה מופיע שמו של אלי אמור. הכשרת הישוב לא הציגה בפני בית המשפט את הפוליסה המקורית ועל כן היא לא עמדה בכלל הראיה הטובה. כמו כן, לטענת התובע, השוני בתעודות, המחיקות, התיקונים, היעדר החתימות הסתירות ואי הבהירויות פועלות לרעת המנסח, שהיא הכשרת הישוב.

כמו כן, הנתבעת מודה בקיומו של ביטוח אולם טוענת להחרגתו. זוהי טענה של "הודאה והדחה" ועל כן הנטל להוכיחה מוטל על הכשרת הישוב.

התובע מוסיף שמתצהירו של חרחש עלה כי בעת שחתם על ההסכם עם התובע הוא הבהיר לו שעליו לשנות את שם בעל הפוליסה כי זו פוליסה נקובת שם. אחרי שישונה שמו בביטוח ישוב לחרחש לקבל את מפתחות הרכב. לטענת התובע, עדותו הראשית של חרחש אינה מתיישבת עם כך שהתובע קיבל את מפתחות המונית בעת חתימת ההסכם עם חרחש. התובע מעולם לא הופנה לשינוי השם הנקוב בפוליסה בהכשרת הישוב. גם חייקה והכשרת הישוב לא קיבלו כל הודעת פקס ממר חרחש לגבי שינוי השם הנקוב בפוליסה. לאור האמור סובר התובע כי חרחש פעל בעניינו של התובע בניגוד לעקרון תום הלב בכך שלא בדק את פוליסת הביטוח של הרכב ולא עקב אחר שינוי השם הנקוב אלא העביר את האחריות לתובע.

עוד מוסיף התובע וטוען שגם מעדותו של העד צדיקלר, שהינו גם נהג מונית ששכר מונית מחרחש (להלן: "צדיקלר"). בתצהירו מעיד צדיקלר שחרחש מעולם לא אמר לו שעליו לדאוג לסידור הביטוח בשם נקוב. צדיקלר העיד שקיבל את המפתחות מידית, בעת חתימת ההסכם עם חרחש.

חבותה של הכשרת הישוב כלפי התובע – אם לא יקבל בית המשפט את טענת קיומה של תעודת ביטוח לכל נהג למונית האמורה, שהוסתרה על ידי הכשרת הישוב, טוען התובע שחלה על הכשרת הישוב חובת תום הלב וחובת זהירות מוגברת כלפיו. זאת לאור התפיסה העומדת מאחורי חוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981, הבאה להגן על המבוטח שהינו הצד החלש בהסכם. שכן בפועל הכשרת הישוב לא בדקה את הפקסים שנשלחו אליה גם כשבפקס היו פגמים, בכך פעלה בחוסר תום לב והתרשלה בפיקוח על אמיתות תוכן הפוליסות שהיא מנפיקה. התובע סובר שלא כך היה נוהג מבטח סביר.

עוד טוען התובע שלפי סעיף 3 לחוק חוזה ביטוח, חלה על התובע חובה להבליט תניות מגבילות בפוליסה. החוק והפסיקה קובעים שאם ההגבלה אינה מודגשת או מפורטת בסמוך לנושא ההגבלה נחשבת לבטלה. במקרה דנן תנאי הנהג נקוב בשם נוגע לעצם תחולת הפוליסה על הרכב המבוטח, והוא לא הובלט כנדרש. ההוראה מצוינת באותיות קטנות, בלתי מודגשות ואינה מופיעה במקום מרכזי ובראשית התעודה וניתן בקלות לפספסה. על כן יש לקבוע את ביטולו.

חבותה של קרנית – לחילופין, אם בית המשפט יקבע שהכשרת הישוב אינה חבה בנזקי התובע, תקום חבותה של קרנית לפיצוי התובע, מכוח סעיף 7א לחוק הפלת"ד. התובע סובר שתנאי הסעיף המתקיימים במקרה דנן, שכן: - (1) התובע נהג במונית בהיתר מאת חרחש; (2) התובע לא ידע כי לא היה ביטוח מתאים המכסה את נהיגתו במונית בעת שנהג בה; (3) בנסיבות העניין לא היה סביר שהתובע לא יידע על אי קיומו של ביטוח. לדידו, הפסיקה אינה דורשת התנהגות קפדנית בעניין זה, אלא סטנדרט התנהגות סביר. ראשית, חרחש נכנס לנעלי הבעלים כאשר שכר ממנו את הרכב ועל כן האחריות המשפטית הראשונית היא שלו ועליו לדאוג לביטוח מתאים למונית. כמו כן, התובע טוען שהתרשם שעסקו של חרחש מוכר, גדול ובעל ניסיון וחרחש הוא שהציג בפניו מצג שווא לפיו לרכב כיסוי ביטוחי מלא. התובע אף בדק את תעודת הביטוח והתרשם ממנה שאכן מדובר בביטוח לכל נהג. כמו כן סובר התובע שדבק רבב מוסרי במעשיו של חרחש שנהג כלפיו בחוסר תום לב והתרשל. לטענתו גם הכשרת הישוב נהגה באופן זה כלפיו. חובת הגילוי ותום הלב היא חלק מהחובות במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה. גילוי מובהק של תום לב במשא ומתן הוא פעמים רבות גילוי אקטיבי של עבדות אשר על פי הנסיבות היה מקום לצפות שהאדם המנהל את המשא ומתן יגלה לצד השני. התובע מוסיף כי אם בית המשפט יחליט לדחות את תביעתו קיים חשש למדרון חלקלק בשוק השכרת המוניות. חברות להשכרת מוניות ינצלו את הפרצה ויגלגלו את האחריות על נהגים אחרים, גם חברות להשכרת רכב ישתחררו באופן זה מאחריותן. לאור האמור סובר התובע כי עמד במבחני סעיף 7א לחוק הפלת"ד, ועל קרנית לפצות בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה.

טענות הנתבעת 1 בסיכומיה (להלן: "הכשרת הישוב"):

הכשרת הישוב טוענת שמעדותו של חרחש עולה שאופן ההתנהלות במקרה דנן (העברת פוליסת נהג נקובה בשם) היא דרך ההעברה המקובלת בהתנהלותה מול עסקו של חרחש.